כתב וצילם: ליאור ברוך
למרבה האירוניה, מקור שמה של יצרנית הרכב קאדילק, יצרנית מכוניות הפאר האמריקאית הוא למעשה מצרפת, על-שמו של קצין צרפתי, אשר ייסד את העיר דטרויט בשנת 1701. 201 שנים מאוחר יותר, ייסדו וויליאם ה. מרפי והנרי מרטין לילנד את חברת קאדילק, בעירו של הקצין הצרפתי.
בשנת 1909, כחלק ממסע הרכישות של חברת ג'נרל-מוטורס, נרכשה קאדילק, אשר פעלה וייצרה מכוניות באופן עצמאי ומיצבה את עצמה גבוה מבין יצרניות הרכב השונות בזמנו בכל הקשור לאיכות החומרים וההרכבה. תחת מעטפת ג'ינרל-מוטורס שמרה קאדילק על פרופיל נמוך ומיצוב כשל אחיותיה לבית GM, עד שבשנת 1914 הציגה את המנוע הראשון בתצורת – V8, אשר החליף את מנוע ארבעת הצילנדרים ה"רגיל" ומאז הפכה להיות הייחודית והיוקרתית מבין היצרניות בקבוצת ג'נרל-מוטורס וזו אשר כל איש עסקים אמריקאי סימן לעצמו למטרה לרכוש מכונית יוקרה מתוצרתה.
לאחר 13 שנים, חידשה קאדילק את עצמה והציגה מנועי V8 חזקים, יעילים ואמינים מתמיד, אשר שולבו עם מרכבים שמרניים למדי אשר הורכבו בעזרת סדנאות פישר ופליטווד בתצורות פתוחות וסגורות שונות. במרוצת השנים המשיכה קאדילק לחדש לקהל לקוחותיה עם מכוניות אמינות, חזקות ומפוארות, עם בלמים בארבעת הגלגלים (1923), תיבות חצי אוטומטיות (1928), מנוע V16 מופלא (1930), בלמים מוגברים כוח סרוו (1932), מתלים קדמיים עצמאיים (1934), בלמים הידראולים (1937) ובשנת 1941 ציידו את מכוניותיהם החדשות והיקרות בתיבות הילוכים אוטומטיות, לראשונה.
במרוצת השנים עברו מכוניות קאדילק תהפוכות עיצוביות בהתאם לתקופה, אם בקווים זורמים של כנפיים ומרכב לפני מלחמת העולם הראשונה, דרך פנסי כנפיים בשנות הארבעים המוקדמות ועד השינוי הגדול שבוצע לאחר מלחמת העולם השנייה, עם מכוניות שאופיינו בפאר מוצהר, ניקלים רבים וקווים עגולים וארוכים ובעיקר, סנפירים בגדלים הגובלים בשגעון גדלות.
לאורך השנים, שמרה ג'נרל-מוטורס על מעמדה של קאדילק כיצרנית היוקרה שלה, עם מכוניות ארוכות יותר, גדולות יותר, מפוארות ובעלות איכות ההרכבה הטובה ביותר, מעל אולדסמוביל וביואיק.
לא נדרש יותר ממבט חטוף על הקאדילק קופ-דוויל שנת 1956 שעלתה לארץ בשנה האחרונה בכדי לדעת מה ארץ המקור שלה ובעיקר, מתוצרת מי. לכולן באותן שנים היו סנפירים, לכולן היו פגושי ניקל ופסים לבנים בגלגלים וגם לקאדילק היה את הכל, בגדול, מאוד; חמישה מטרים ושלושים ושבעה סנטימטרים של פאר (על מרכב של שתי דלתות, להזכירכם…), כמות ניקל היכולה לשמש חומר גלם לפס ייצור שלם של עיטורי הניקל של מכוניות בנות ימינו, מכסה מנוע גבוה וישר יחסית ותא מטען שיכול לשמש להובלת רכב קטן ופנים מפואר עם ירידה מדהימה לפרטים.
ליטוף דוושת הדלק וסיבוב קליל של מפתח קטנטן הם כל שהיה נדרש בכדי להניע את מנוע ה-V8 של הקופ-דוויל. 5,972 סמ"ק, 285 כ"ס, 55.4 קג"מ (!!) וכל מה שהיה ניתן לשמוע בתוך הקאדילק היה… שקט. לחיצה על דוושת הדלק והעלאת הסל"ד בכדי לשמוע אות חיים מתא המנוע הביאה להשמעת צליל כלשהו אי שם לפנים, כנראה רחוק מדי בכדי שיוכל להפריע לאותו איש עסקים אמריקאי שמחפש רק שקט כשהוא חוזר הבייתה לאחר יום עבודה ארוך.
היום שלי ושל הקאדילק, רק התחיל… שילוב ל-D באמצעות הבורר הממוקם מהגה, שחרור בלם היד והנסיעה מתחילה לה באיטיות, לא כי היא לא יכולה להאיץ מהר, אלא כי כך היא מבקשת. ישיבה בקופ-דוויל משדרת מיד לנהג מה היא מצפה ממנו, איך הוא רוצה שינהג עליה, ינהג בה. כפי שהיא תלטף את הכביש ותעביר תחושות של רוגע ונעימות, שלווה וריחוף וכך, היא מצפה שינהגו עליה ולבקשתה, כך נהגתי… למנוע עתיר מומנט כמו של הקופ-דוויל לא נדרש הרבה כדי להניע בקלילות את המרכב ששוקל מעט מעל 2 טון. ניתן לעבור בקלות מנהיגה רגועה וחלקה לנהיגה שתעביר את תחושת כוח המנוע לנוהג בה, כאילו ולא היה מדובר במכונית פאר אלא במכונית מהירה וחזקה ולא בכדי, למרות תדמיתה והמראה השמרני שלה, היא אכן כזו.
פנים הקאדילק צועק פיפטיז, עם גלגל הגה בקוטר שלא מבייש מיניבוס, אינספור עיטורי ניקל וכרום, מלווים בכיתובים וסמלים שמזכירים מי פה היצרן ומאיזו שנה היא, מגוון מתגים המשולבים באופן מושלם בלוח המחוונים ועבור איש העסקים הטקסני, צוידה הקופ-דוויל במערכת מיזוג אוויר ורדיו עם כפתורי תחנות לחיצים, לרבות סורק תחנות מכאני.
מכל זווית בה מסתכלים על הקאדילק ניתן לראות קווים עגולים וזורמים המזמינים ליטוף רך, כנפיים הקדמיות המשוכות אל מעבר לקו הפנסים הקדמיים, שמשות קמורות, סנפירים "צנועים" עם מראה הגה הכיוון של מטוסי הקרב ממלחמת העולם השנייה, צינורות המפלט המשולבים בפגוש הניקל האחורי, חיפוי הגלגלים האחוריים, כל פרט ופרט הגיע מתוך מחשבה להיות היפה ביותר, היוקרתי ביותר, הקאדילק של המכוניות.
על בורות בכביש הקופ-דוויל מרחפת כאילו ולא היו שם בכלל. בסיבובים, איטיים כמו במהירים, יש להגיע במהירות שיוט, תרתי משמע, בכדי למנוע זווית גלגול שבאותם ימים הייתה מקובלת ונורמלית אך כיום, נותנת תחושת אי-נוחות קלה. העברות ההילוכים בתיבה האוטומטית בת שלושת ההילוכים אינה מורגשת כלל ומשתלבת עם תחושת הרציפות והריחוף הממכרת של הקאדילק. בתום הנסיעה נשארתי ישוב במושב הנהג עוד מספר דקות, כדי לספוג את כל מה שאולי עוד אפשר לספוג מנהיגה בקפסולת הזמן הזו. עונג.
