עד שנת 1890 היה אמיל דלאהיי ( Emile Delahaye ) המהנדס הראשי בחברת רכבות בלגית-צרפתית. באותה שנה רכש סדנת רכב והחל בניסיונות עיצוב ובנייה של מכוניות שונות מתוצרתו ושנת 1894 הייתה השנה בה ראתה אור מכונית הראשונה הלאהיי.
בשנת 1989 העתיק את סדנת הרכב למפעל בפריז ומיצב את עצמו בחזית תעשיית הרכב הצרפתית באותן שנים. הצלחה רבה אשר זכו לה מכוניותיו במרוץ העיר-לעיר ( Town-To-Town) הביאו לייצור מכוניות חזקות ובעלות מנועים עתירי נפח, בתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה. כבר בשנים הראשונות של חברת דלאהיי, פרש אמיל מקימה מניהולה ונתן את המושכות לצ'ארלס וייפנבאך ( Charles Weiffenbach ), אשרניהל את החברה עד שנות החמישים.

במהלך מלחמת העולם הראשונה ייצרה חברת דלאהיי אלפי משאיות לשימושים צבאיים, חלקי מטוסים, מנועים ורובים אך במקביל, שקדה על תכנון וייצור דגמי מכוניות חדשים, אשר היו לפי הדעות באותה תקופה משעממות, חסרות מעוף ואף זכו לכינוי עגומות.
בשנת 1933, חל מהפך. החברה השיקה לראשונה מזה שנים רבות מכונית חדשה בעלת ביצועים גבוהים, הסופרלוקס ( Superluxe ), בתצורת מנועים בני ארבעה ושישה צילינדרים וכן את ה- 18 ספורט ( 18 Sport ) אשר הייתה אף מהירה וחזקה מהסופרלוקס. בשנת 1935 הושק דגם ה-135, בעל מנוע בנפח 3.5 ליטר והספק מכובד לאותה תקופה של 160 כ"ס. ה-135 הייתה מכונית מהירה, בעלת התנהגות כביש מצוינת לתקופתה והוצעה עם תצורות שונות גם לעיצובה, דבר אשר משך קונים רבים.

בשנת 1939 חברת דלאהיי שגשגה, זאת בשל המכירות הרבות והמוצלחות של משאיותיה ושל המכוניות הפרטיות. שגשוג כלכלי זה הביא את החברה להשיק דגם חדש מתוצרתה, ה-165. דגם זה פותח למעשה על בסיס דגם קודם, ה-145, אשר הייתה תשובתה של דלאהיי הצרפתית למכוניות הספורט הגרמניות, במרוצי הגרנד-פרי של שנות השלושים המאוחרות. כבר עם השקת קודמתה, ה-145, היה ברור לדלאהיי שיהיה לה קשה ואף בלתי אפשרי להתחרות במפלצות הגרמניות אשר הגיעו להספקים של עד 600 כ"ס (!!). אי לכך, ה-165 הייתה גרסת כביש מבויתת לגרסת מרוץ.
ל-165 היו מתלים קדמיים עצמאיים עם קפיצי סליל וסרן אחורי חי מעוגן בקפיצי עלים חצי-אליפטיים. תחת מכסה המנוע ניצב לו בגאון מנוע בתצורת V12 בעל הספק של 165 כ"ס. הייתה זו המכונית הראשונה מתוצרת דלאהיי אשר השתמשה בבלמים הידראולים.

הקהל הרחב, העיתונאים ותעשיית הרכב התלהבה, בלשון המעטה מעיצובה המדהים, משוך המכחול וייחודה של ה-165 אך לצערה של חברת דלאהיי עתידה של ה-165 נקטע כבר לאחר ייצור מספר יחידות קטן, זאת בשל פרוץ מלחמת העולם השנייה. ייצור דגם זה לא המשיך לאחר תום המלחמה. בשנת 1956 סגרה חברת דלאהיי את שעריה לאחר שהצורך בייצור המוני של משאיות פחת וייצור המכוניות פסק כליל.
