שלושה חלוצים – קארל בנז ( Benz Carl) יחד עם גוטליב דיימלר ( Gottlieb Daimler ) וד"ר ניקולאס אוטו ( Nikolous Otto) היו מהאנשים החשובים בעת הולדתו של העידן המוטורי בתחילת שנת 1880. אוטו היה זה אשר המציא את מנוע הבעירה הפנימית בעל ארבע הפעימות . קארל בנז בשיתוף עם גוטליב דיימלר, שניהם מגרמניה, היו מאלו שהמציאו כל אחד לחוד את המכוניות הראשונות אך החיבור האמיתי היה 40 שנה מאוחר יותר, כשהקימו חברה משותפת בשם מרצדס-בנז.
בשנות השמונים המוקדמות של המאה ה-19, מערכת התחבורה כללה פסי רכבת אשר רישתו ערים ומדינות וכן כללה תחבורה אישית, בדמות סוסים וכרכרות.
באותן שנים בגרמניה, אחת אחרי השניה, הומצאו ההמצאות ששינו את פני עולם התחבורה, אשר היה בחיתוליו. קארל בנז, מהנדס בהשכלתו, הקים את העסק שלו במנהיים בשנות השבעים של המאה ה-19 ובאותה התקופה, ד"ר ניקולאס אוטו שיפר את המצאתו של אטיין לנויר ( Etienne Lenoir ) – מנוע הבעירה הפנימית והציג לעולם מנוע בעירה פנימית בעל ארבע פעימות.
בנז, ללא ידיעה על פעילותו של גוטליב דיימלר (אשר התגורר בקנשטאט) החל בעיצוב המכונית הראשונה שלו, תלת גלגל, בשנת 1883-1884. היה זה כלי-רכב ראשוני, אשר ביצע את נסיעת הבכורה שלו בשנת 1885. ב29 לחודש ינואר 1886 רשם בנז פטנט על תלת האופן והיה זה מחזה נפוץ לתושבי מנהיים לראות את בנז נוסע ברחובות העיר בתלת אופן הממונע שלו. בשנת 1888 הוצג כלי-הרכב לראשונה לציבור הרחב בתערוכת מינכן ותך זמן קצר נבנו ונמכרו רפליקות של הדגם המקורי.
למרות שהתלת-אופן היה רחוק מלהיות כלי-תחבורה אולטימטיבי, הן מבחינת עיצובו והן מבחינת אמינותו, אין ספק כי את מקומו בהיסטוריה הוא רכש בתור כלי-הרכב הראשון ללא סוסים….או כפי שכינו זאת " Horseless carriage ". במהלך שלושים השנים הבאות, גדל בנז והפך להיות אחד מיצרני הרכב החשובים באירופה.
אם התלת-אופן היה מוצג בימינו, מיד היה זוכה לתיאור מכונית עם מנוע מרכזי, שכן מושב הרכב היה לפנים, המנוע מרכזי (חלקו מתחת למושב הנהג) וממוקם לפני ציר הגלגלים האחוריים, המניעים, אשר חוברו לתיבת הילוכים בסיסית באמצעות שרשרת.
הסיבה אשר בגללה בחר בנז בתצורת 3 גלגלים הייתה חוסר יכולתו לפתור את בעיית ההיגוי – איך לגרום לשני גלגלים מקבילים להסתובב במקביל. באותן שנים היה שימוש בציר מרכזי בכרכרות אך השימוש בתצורה זו היה לא אפשרי ברכב בגודל של תלת האופן ודרש הפעלת כוח רב.
המנוע היה מנוע בעל צילינדר אחד בתצורת שכיבה ומשולב לתיבת הילוכים בת הילוך אחד. למנוע היה מהלך בוכנה ארוך אשר לא אפשר לו לעבוד את ה 250 סל"ד. הספקו של המנוע בנפח 1691 סמ"ק היה 1.5 כוח סוס בלבד.
ביום טוב, כשהמנוע תפקד כראוי ותנאי השבילים היו טובים, הגיעה מכוניתו של בנז למהירות מסחררת של 16 קמ"ש, אשר נבלמו בעזרת בלם תוף בגלגל הקדמי. יום לא טוב היה יום גשום או לח, בו לא ניתן היה לנסוע ברכב שכן חוץ מהנהג, גם המנוע היה חשוף לגשם לרבות חלק ממכלוליו, כגון גל-הארכובה.
ומאז… הכל היסטוריה
