מרצדס מכרה 3,258 יחידות מה- 300SL המופלאה בתשע שנים. נתון נמוך? נתון גבוה? מבחינת מרצדס היה עיצובה השתטות נפלאה, מעוצבת ומתוכננת בצורה שלעולם לא תוכל להיות פרויקט ריווחי למרצדס-בנז.
דבר אחד היה בטוח, ה- 300SL הוגדרה כ- Supercar המתקדמת ביותר בימיה. אחת המהירות והנמכרות ביחס למתחרותיה. זו הייתה מכונית בלתי נשכחת בעיצובה, ביצועיה וסגנונה ובהחלט תרמה רבות לתדמיתה של מרצדס-בנז.
סיפורה של ה- 300SL מתחיל בשנת 1951, כשמרצדס-בנז המצויה בתהליך שיקום מתקדם לאחר תקופת מלחמת העולם החליטה לחזור לתחום הספורט המוטורי. המטרה כמו תמיד הייתה מרוצי הגרנד-פרי ובשלב ראשון תכננה לייצר מכוניות ספורט-מרוץ. לצורך כך השתמשה מרצדס-בנז במכלולים של סדרת ה-300 סלון החדשה אך השלדה המורכבת עברה שינויים ופיתוח.
השלדה החדשה הייתה מורכבת, מבנה תלת מימדי שנראה כמו אוסף צינורות קצרי קוטר המחוברים לשלדה המרכזית. כל הצינורות היו מתוחים או מכווצים אך הם לא היו מכופפים או מפותלים. התוצאה הייתה משקל קל שבא על חשבון קלות תכנון וכן פשטות מכאנית כנגד גישה נוחה למכלולי הרכב.
שלדה זו דרשה עיצוב ובניית גוף חדש לרכב שיתאים למבנה השלדה. צינורות השלדה שעברו בקו הדלתות לא אפשרו בניית דלתות קונבנציונאליות והיה צורך בפיתוח ועיצוב דלתות הנפתחות למעלה ובשל צורתן וציריהן נודעו דלתות אלו בכינוי "דלתות שחף" ובאנגלית : Gull-Wings.
גרסות המרוץ בשנת 1952 זכו להצלחה והכרה כה רבה שהמפיץ הראשי לרכבי מרצדס בארה"ב, מקס הופמן, ניסה להצדיק מול הנהלת מרצדס הוצאת גירסת כביש של מכונית המרוץ המצליחה, תוך התחייבות לקנות 1000 יחידות כבר מהשקת הדגם. מספר ראשוני זה הספיק לחברת מרצדס בכדי לייצר את ה- 300SL בייצור סדרתי. מצוידת בהזרקת דלק שהונמכה במיוחד בכדי להתאים למבנה מכסה המנוע הנמוך וביצועים שהעמידו אותה בקו אחד עם פרארי, עם מהירות סופית מוצהרת של 265 קמ"ש.
משנת 1957-1957 מרצדס-בנז ייצרה 1,400 יחידות מה- Gullwing, כולן בעלות התנהגות כביש מצויין, בכיקר בגלל המתלים האחוריים החדשניים. למרות המראה העדין כביכול של הרכב, שמה כמכונית ספורט יצא למרחוק בשל הישגיה על מסלולי המרוצים.
דגם ה- 300SL Gullwing בשנת 1954 צויד במנוע בנפח 2996 סמ"ק, שישה צילינדרים בטור, גל-זיזים עליון. הספק המנוע היה 215 כ"ס ששולב על תיבת הילוכים בת ארבעה מהלכים
