תולדות מכוניות השרירים האמריקאיות

אם ננסה להגדיר את המונח "מכוניות שרירים" בפשטות, ניתן לומר כי אלו מכוניות לא גדולות יחסית, מצוידות במנועים גדולים וחזקים ומיועדות לנסוע מהר. מכוניות אלו זכו לכינוי מכוניות שרירים בשנות השישים ובתחילת שנות השבעים כשיוצרו על ידי יצרניות הרכב האמריקאיות הגדולות עבור קהל יעד צעיר המחפש ביצועים חזקים במחיר שווה לכל נפש.

ברמת העיקרון, ניתן לחלק לשלוש קטגוריות את היסטוריית מכוניות השרירים על-פי השנים בהן הן יוצרו. הדור הראשון היה בין השנים 1964-1974 המוגדר כדור האמיתי של מכוניות שרירים, הדור השני היה בין השנים 1975-1987 ובו היו מכוניות שנראו חזקות ושריריות אך הרבה שרירים לא היו מתחת למכסה המנוע, והדור השלישי, משנת 1988 ועד היום. כתבה זו תתמקד בדור הראשון, האמיתי, של מכוניות השרירים.

החלוצה בעידן מכוניות השרירים הייתה חברת פונטיאק בשנת 1964 כשצוות המוחות של פונטיאק בהנהלת ג'ון דלוריאן (כן, אותו דלוריאן שבשלב מאוחר יותר פיתח את מכונית הדלוריאן) ומנהל מחלקת הפרסום ג'ים וואנגרס חשבו על רעיונות לרכבים שיענו על ביקוש הצעירים למכוניות זולות וחזקות.

התוצאה הייתה מכונית הפונטיאק טמפסט שנת 1964 ובה שולב מנוע בנפח 6.49 ליטר (396 cu. in) והספק של 325 כ"ס בגרסא הבסיסית . השם הנבחר לאותה מכונית היה ה – GTO. . חזון פונטיאק היה מכירת 5000 כלי רכב מדגם זה ועד סוף שנת 1964 נמכרו לא פחות מ- 64,000 כלי רכב (!) וחברת פונטיאק לא הצליחה לעמוד בביקוש הרב ל- GTO.

משקלה הקל של ה- 'GTO תרם לזינוק מ- 0-100 ב- 7.5 שניות בדגם הסטנדרטי ו- 0-100 ב- 6.6 שניות בדגם המנוע האופציונלי בעל 345 כ"ס . מושבים ספורטיביים ,ידית הילוכים הממוקמת ברצפה ופינוקים אחרים הביאו את ה-GTO להיות המכונית האמריקאית הראשונה בעלת ביצועים חזקים במיוחד שתוכננה לייצור סדרתי ונמכרה במחירים שצעירים יכלו להרשות לעצמם.

כצפוי, הצלחתה של ה-GTO עוררה את הסקרנות ואת תשומת הלב של יצרניות הרכב האחרות. עידן מכוניות השרירים לא אחר לבוא בדמות מכוניות שרירים רבות מעוטרות בסמלים השונים של יצרניות הרכב ובעיקר, כוחות סוס רבים מתחת למכסה המנוע.

הדרישה ליותר ויותר מהירות ,כוחות סוס , ביצועים ועיצוב עלתה עם כל דגם ורכב שיצא לשוק והתחרות בדטרויט הייתה גדולה והשוק היה צמא לרכבים חדשים. משווקי הרכב הפכו להיות יצרני מהירות שכן כל אחד יכול היה להיכנס למשווק מורשה ולהזמין כמעט כל מנוע, תיבת הילוכים, צבעים מיוחדים, מדבקות, כונסים ולמעשה כל העולה על רוחו. המשווקים השונים היו משלבים את השיפורים המוזמנים ברכבים שהגיעו מהיצרנים והתוצאה הייתה מפלצות כביש אמיתיות שהיו ייחודיות לכל משווק.

זה היה הדור הראשון של מכוניות השרירים, דור של כוח, כוחות סוס, מהירות וביצועים. עידן זה בא לקיצו עם הדרישות הפדראליות להקטנת זיהום האוויר ולמעבר לדלק נטול עופרת. התוצאה הייתה ירידה משמעותית בהספקם של המנועים.

הגורם המשמעותי ביותר לקץ דור מכוניות השרירים הראשון היה משבר הדלק הגדול, יחדיו עם מחירי ביטוח שערורייתיים וכתוצאה מכך החלה נסיגה של קוני מכוניות השרירים למכוניות חסכוניות יותר, קטנות יותר ובעיקר בעלות מנועים קטנים יותר וחלשים יותר. תוך תקופה קצרה הופסק ייצורן של רבות ממכוניות השרירים בעוד אחרות יוצרו עם אותו העיצוב אך עם מנועים קטנים וחלשים משמעותית לעומת קודמיהם.

1974 נחשבת לשנה האחרונה בה יוצרו מכוניות השרירים האמיתיות זאת למרות שלמעשה בשנת 1971 החלה הירידה המשמעותית בדרישה למכוניות אלו אך יצרניות רכב שונות המשיכו בייצור מנועים ורכבים אלו, כאמור, עד שנת 1974.

לפניכם מספר מכוניות שרירים קלאסיות מסודרות על-פי יצרני הרכב

Pontiac