כשג'אן טאסטוין חשב לעצמו איך תיראה מוניקה שלו בסוף שנות השישים, לא היה לו ספק שהיא צריכה להיות בעלת חיטובים מושלמים, אחת שמשדרת עוצמה ויעילות אך עם זאת רכות ויוקרתיות. ואכן, כך נראתה המכונית אשר הייתה פרי דמיונו של מנכ"ל יצרנית קטרים וקרונות צרפתית אשר החליט להמציא מכונית משלו ולהתחרות במכוניות העל מהראשונות בשורה כגון מזארטי ולגונדה.
מה מביא אדם במשרה בכירה מאוד, אשר ממון רב לו וקריירה משגשגת לעזוב הכול ולהתחיל לייצר מכוניות? במקרה של ג'אן טאסטוין הצרפתי – חזון, והרבה אופטימיות. חזונו של ג'אן היה לייצר מכונית ספורטיבית אשר תיראה ותתנהג כמכונית על אך עם זאת תהיה יוקרתית ואמינה כמו מכונית יוקרה. עם החלטתו להתחיל בתכנון המכונית צרף ג'אן את כריס לורנס אשר שינה את העיצוב המקורי של המוניקה מעיצוב שגרתי למדי ומנוע המבוסס על מנועה של הטריומף TR4 לעיצוב שונה לחלוטין ומקורי.

בשנת 1967 החל התכנון וייצור אב-הטיפוס בבריטניה. כבר בשלב זה הוחלט לוותר על המנועים הבריטיים ולעבור למנוע V8 אשר יתוכנן במיוחד עבור המוניקה. העיצוב הראשוני נזנח לטובת עיצוב מכונית בעיצוב גרנד-טורינג, גדולה משמעותית מחזונו של ג'אן. אב-הטיפוס הראשון ראה אור בשנת 1968 אך עד שנת 1972, השנה בה התחילה המוניקה לרקום עור וגידים של ממש, יוצרו לא פחות משישה אבות טיפוס בעלי עיצוב שונה במטרה להגיע לעיצוב המושלם והנכסף. אבות הטיפוס הראשונים יוצרו עם גוף אלומיניום, אך לאחר שג'אן טאסטוין סרב להצעת רולס-רויס להצטרף לפרויקט וכן סרב לעזרת חברת ג'נסן בייצור חלקי הגוף, יוצר גוף המכונית מפח באמצעות מפעל ייצור הקרונות והקטרים אותו ניהל טאסטוין.

שום דבר לא הלך בקלות לטאסטוין ולורנס. מנוע הייצור העצמי לא הפסיק לעשות בעיות, הפרויקט זחל לאיטו בשל כך שכן לא ניתן היה להשיק מכונית בעלת מנוע לא אמין. בחורף 1973 אמר ג'אן נואש והזמין מחברת קרייזלר מנועי V8 בנפח 5560 סמ"ק בעלי הספק של 280 כ"ס ותיבות הילוכים אוטומטיות בעלות שלושה מהלכים.

בשנת 1973, לאחר שש שנות פיתוח, הוצגה המוניקה לראשונה בתערוכת ג'נבה. הביקורת והעיתונאים היללו את המכונית, אשר הציגה נתונים מרשימים על הנייר כגון מהירות סופית של 241 קמ"ש, מנוע חזק ואמין, עיצוב מתקדם וייחודי וכן איכות הרכבה גבוהה. נסיעה המבחן אשר בוצעה על המוניקה תיארה אותה כנוחה מאוד, בעלת אחיזת כביש גבוהה, עיצוב פנים יוקרתי וכן הנדסת אנוש מצוינת. נראה היה כי פותחה מכונית אשר אכן תוכל להתחרות באופן שווה מול מקבילותיה. אך זאת, כך הסתבר עם הזמן, היה רק על הנייר.

המוניקה של שנת 1973 אשר תכנונה החל בשנת 1967, נמכרה במחיר של 14,000 לירות שטרלינג, מחיר זהה ללמבורגיני אספאדה. שנות הפיתוח הרבות עשו את שלהן והמכונית לא התאימה למגמות הרכב בשנת 1973. הציבור לא נהר לאולמות התצוגה מהמכונית אשר החלה להימכר רק בשנת 1974 נמכרה ביחידות בודדות מדי חודש, עד אשר הוחלט להפסיק את ייצורה בשל חוסר כדאיות כלכלית.
בין השנים 1973-1975 יוצרו כ-30-35 יחידות מהמוניקה.


