בתחילת הדרך, האחים מזראטי ( Maserati ) עסקו בייצור מכוניות ספורט תחרותיות ומכוניות מרוץ למרוצי הגראנד-פרי. במכוניות אלו נהגו הנהגים מהטובים ביותר בזמנו כגון טאציו נוולארי ( Tazio Nuvolari). בשנת 1937 האחים מכרו את פעילות החברה אך הם המשיכו לעבוד בה עד שנת 1947.
תחת ניהולם של אדולפו ואומר אורסי ( Adolpho, Omar Orsi ) מפעל מזראטי הועתק למודנה ושם החלו בייצור מכוניות כביש כגון ה- A6, ה-3500 האגדית ועוד. במשך עשרת השנים בהם ייצרה החברה מכוניות יוצרו סך של 137 מכוניות בלבד.

בשנות השבעים, התחרות הייתה בשיאה בין יצרניות מכוניות העל באיטליה. בכדי להצליח באותה נישה צפופה כל יצרנית רכב הייתה צריכה שיהיה לה לפחות דגם אחד דו מושבי בעל מנוע מרכזי. למבורגיני החלה את ה"אופנה" החדשה עם הלמבורגיני מיורה תגובתה של פרארי לא אחרה לבוא. למזראטי היה ברור כי היא חייבת להשתלב בתחרות והחלה בפיתוח מכונית על מתוצרתה.

התוצאה הייתה השקתה של הבורה ( Bora) בעלת מנוע ה-V8 בשנת 1971. מכיוון שלמזראטי לא היה את זמן הפיתוח הנחוץ לפיתוח המנוע והתמסורת, השתמשה מזראטי במכלולים של חברת ZF הגרמנית.
השקתה של הבורה הייתה סנסציה של ממש עם השקתה בתערוכת ג'נווה בשנת 1971. לא רק בשל המראה שלה אלא גם בשל היות תכנונה המלא ע"י הבעלים החדשים של חברת מזראטי : סיטרואן. הבורה הייתה מכונית אשר שילבה בתוכה את המערכות ההידראוליות השונות של סיטרואן, כגון מערכת ההיגוי, המתלים והבלימה. ביקורות רבות נשמעו על כך שמזראטי השתמשה במערכות אלו מכיוון שבמבחני נסיעה רבים נראה היה כי המכונית לא "מעבירה את המסר" מהכביש כפי שצפוי ממכונית על וכי המכונית איבדה מעט מהקשר שבין הנהג לכביש.

ביצועיה של הבורה התבססו על מנוע V8 עשוי סגסוגת אלומיניום קלה בנפח של 4719 סמ"ק. למנוע בעל ארבעה גלי-זיזים הספק של 310 כ"ס אשר סייע למכונית להגיע למהירות מקסימלית מכובדת ביותר של 257 קמ"ש.
למרות שהבורה הייתה קצרה יחסית, 4.35 מ', היא הייתה מעוצבת למופת ע"י ג'אורג'טו ג'יוגיארו ( Giorgetto Giugiaro ) מסדנת Ital – Design והייתה מאובזרת יחסית למתחרותיה וכן נהנתה מתאי אחסון רבים יחסית למכונית על.

גוף הבורה עשוי כולו פח למרות שבשנים הראשונות יצאו מספר יחידות אשר היו עשויות אלומיניום. הגוף רותך לשלדת מונוקוק אשר עטפה את המנוע והתמסורת בכלוב מתכת ותושבות גומי.
לאורך שנות ייצור הבורה היא סבלה מבעיות תכנון שונות אשר נבעו ממשבר הדלק בראשית שנות השבעים וכן מהעובדה שחברת סיטרואן נסוגה מהשליטה על חברת מזראטי אך למרות זאת, הבורה היוותה תחרות למכוניות על שונות כגון הפרארי בוקסר ומנוע ה4.9 ליטר אשר שולב במכונית בשנת 1975 הפך אותה למכונית על של ממש.
לאורך 7 שנות ייצורה, יוצרו סך של 564 (571 כולל אבות טיפוס) יחידות מהמזראטי בורה.



