אלחנדרו דה-טומאסו ( Alejandro De Tomaso ) היה ארגנטינאי חם-מזג, בעל אמצעים, אשר התפרסם בזכות הישגיו כנהג מרוצים במכוניות מזראטי בשנת 1956. באותה שנה עזב את ארגנטינה והתחתן עם אמריקאית עשירה בשם אליזבת האסקל. בשנת 1959 פתח דה-טומאסו את החנות הראשונה שלו, במודנה, איטליה.
בשנים הראשונות התמקד דה-טומאסו בתכנון וייצור מכוניות מרוץ מצליחות עד-כדי כך, שכמעט בכל שנה הצליח להפתיע את העולם המוטורי בסדרת מכוניות קונספט בתערוכת הרכב בטורינו. רוב מכוניות אלו לא נראו יותר מעולם לאחר התערוכות והיה ברור כי הן אינן מיועדות לייצור. דבר אחד היה ברור, בשלב כלשהו דה-טומאסו עוד יפתיע את העולם.
בשלהי שנות השישים, יוצרה ה'וואללונגה', אשר הונעה ע"י מנוע של פורד קורטינה ובעקבותיה יוצרה אחת המכוניות אשר הטביעו את חותמן יותר מכל, המנגוסטה ( Mangusta ).המנגוסטה, כקודמתה מבית דה-טומאסו, ידעה גם היא חבלי לידה ותהליך ארוך ומורכב של תכנון וייצור. באמצע שנות השישים נוצרו שיתופי פעולה בין דה-טומאסו לבין קרול שלבי וסדנת גיאה, שיתופי פעולה אשר ארכו זמן קצר, אך מספיק בכדי לתת למנגוסטה להנות מפירותיהם. המנגוסטה הונעה ע"י מנוע פורד מסדנת שלבי, בנפח 4727 סמ"ק והספק של 305 כ"ס, בשילוב תיבת הילוכים וגל-הינע מתוצרת ZF ועוצבה ע"י גיאורטו ג'ויגיארו ( Giorgetto Guigiaro ), אשר היה המעצב הראשי בסדנת גיאה. התוצאה הייתה מכונית ספורט קופה מרהיבה ועוצרת נשימה.
מאחורי שמה של המנגוסטה, נמייה באיטלקית, עמד משחק כבוד. סיום שיתוף הפעולה הקצר עם קרול שלבי לווה בתככים וכעסים. קבוצת המרוצים של שלבי נודעה כקוברה וכפי שחוקי הטבע יודעים לספר, הנמייה הינה האויב מספר אחד של הקוברה…
מכונית האב-טיפוס הראשונה ראתה אור בשנת 1966, בנויה כולה מסיבי זכוכית, אך כשהיא יצאה לשוק בשנת 1967, היא יוצרה מפח בשילוב אלומיניום מתוצרת סדנת גיאה. למרות היותה מעוצבת ומאובזרת כמכונית איטלקיה טיפוסית לאותה תקופה, המנגוסטה הייתה למעשה מכונית מרוץ של ממש. יחס משקל מושלם לסוג זה של מכונית (68 אחוז מעל הגלגלים האחוריים), תא נוסעים קטן אשר התחמם כולו כשהמנוע עבד והתחמם ושמשה קדמית אשר הייתה קרובה לפניו של הנהג.
שלדתה של המנגוסטה הייתה גמישה יחסית, עובדה אשר העלתה סימני שאלה רבים לגבי יכולת האחיזה שלה, אך יתר יתרונותיה גרמו לכך שמעולם לא הושמעה תלונה של ממש על הביצועים וההתנהגות. עיצובה, כאמור, היה מרהיב. ייחודה היה במכסה תא המנוע והמתלים האחוריים אשר היה בנוי משני חלקים, משולבים זכוכית המראה את המנוע מחוץ למכסה ומתרוממים מעלה באמצעות ציר מרכזי, ככנפי שחף.
המנגוסטה, להבדיל ממכוניות שונות מתוצרת דה-טומאסו, נהנתה מתשומת לב מיוחדת בזמן פיתוחה וייצורה, נתונים אשר כביכול היו אמורים לגרום לה להפוך ללהיט. בפועל, בעיות כגול התרוממות קלה של חזית המכונית במהירויות גבוהות וחוסר יציבות בכביש רטוב, הכשילו מעט את הצלחתה הפוטנציאלית.
במשך ארבע שנות ייצורה, יוצרו כ-400 יחידות של הנמייה קוטלת הקוברות.
