כתב: ליאור ברוך תצלומים: תומר פדר
נכון, רכב קלאסי הוא תחביב. כזה שמביא אנשים לאסוף מכונית שכאלו, לשפץ אותם ולפעמים גם למכור או להחליף אחדות מהן. אבל בתחביב הזה, יש לא מעטים שחורגים מהכללים המקובלים בז'אנר. אלו, כל השנים, פשוט חולמים על אחת ויחידה, זאת שתהיה יותר מאשר פריט באוסף. אתם יודעים: היהלום שבכתר.
טינו דבוש הוא כמעט כזה. כמעט, מכיוון שבכתר שלו יש תשעה יהלומים.
פי שלושה
ההצלחה המרשימה של הפלקון בתחילת שנות השישים, הביאה את אנשי השיווק של פורד להכרה כי קיים ביקוש רב למכונית ספורטיבית קטנה במחיר זול; אם תרצו: ת'נדרבירד לכל פועל (צעיר). על בסיס שלדת הפלקון, ועם לא מעט מכלולים שלה, הועמדה המוסטנג. זאת הוצגה באפריל 1964 והיא כבשה את אמריקה בסערה כדגם 65'. תג מחיר של 2368$ ועיצוב כובש הפכו אותה ללהיט היסטרי. אוטו שנראה נפלא והיה בהישג ידם של רבים. המוסטנג נמכרה כמו לחמניות חמות במוצאי הפסח…
המוסטנג המשיכה לשגשג לאורך השנים, לא מעט בזכות גרסאות ושינויים (67 ו-70'), כאשר העיקרי שבהם נערך ב-1971. הדגם החדש של המוסטנג היה גדול משמעותית, בעל עיצוב אגרסיבי – ובעיקר: שינה את אופיו, כאשר אופיו התמים הוחלף בתשתית של מכונית שרירים אמריקאית.
כל אחד מאותם שלושה שינויים מצא ביטוי בשלוש גרסאות: קופה, פסטבק וקונברטיבל (גג-פתוח). ואותם שלושה דגמים שהניבו שלוש גרסאות הביאו למספר שעושה את החלום של טינו.
ובחלומו, עומדים על מגרש חנייה קטן תשעה מוסטנגים. מופרך? כבר כיום, יש בכתרו שלושה יהלומים: מוסטנג קופה 66', פסטבק 69' וקונברטיבל 70'. שליש חלום הפך למציאות.
אישי
הרומן של טינו עם המוסטנג התחיל לפני הרבה שנים. אז ראה אחת כזאת חולפות על פניו, והחליט כי כאשר יהיה גדול, תהיה לו אחת (אחת מתשע, בדיעבד…). לפני עשר שנים, רכש טינו את הראשונה לאוסף המיועד: מוסטנג 66' אשר זכתה לשיפוץ מופתי עם השנים. בהמשך רכש את פסטבק 69' שמצבה היה רעוע למדי, ושיפוצה של זאת מתחיל ממש בימים אלו. אלא שגולת הכותרת העכשווית באוסף היא הגרסה הפתוחה מ-1970, זאת אשר זכתה במקום השני בתחרות הגביע הנודד ע"ש שאול גלאי של מועדון החמש ומגזין אוטו.
המוסטנג הזאת הייתה "גרוטאה גרוטאה" כפי שהגדיר זאת טינו. בתמונות שמראה לי טינו אני רואה משהו קרוב הרבה יותר לערמות פח לפני גריסה מאשר פורד מוסטנג.
לטינו ברור היה כי בכדי לעשות את המוסטנג הזאת למכונית תצוגה, עליו לפרק אותה לגורמים. וכאשר אני אומר "גורמים" – אני מתכוון לגורמים. אין בורג(!) באוטו אשר לא פורק; אין חתיכת פח אחת אשר נשארה מחוברת לאחותה; אין פריט יחיד שלא טופל. עבור טינו, מסגר מקצועי ובעל מסגריה, שיפוץ חלקי הפח הרעועים של המוסטנג לא הרתיעו אלא היוו אתגר.
לדברי טינו, חלקי פח רבים פשוט יוצרו מחדש במקום אלו שנרקבו. רבים מאלו ניתנים לרכישה במחירים נמוכים יחסית בחו"ל, אך העבודה של טינו, במו ידיו, על המוסטנג שלו – יצירת החלקים מאפס – הייתה בשבילו החלק החשוב בשיפוץ. כל חלקי הפח באוטו, ללא יוצא מן הכלל, עברו תהליך גלוון ומשם לצביעה שנעשתה עם אבקת אפוקסי שחוממה ל-200 מעלות, זאת בכדי להגיע לרמת ההדבקה ואיכות הצבע הגבוהה ביותר הניתנת בצביעה מסוג זה.
עם השנים דאג טינו גם לאסוף חלקים מכניים שונים. האיסוף הזה הניב תשואה נאה כאשר הגיעה שעת השיפוץ המכני. המנוע ותיבת ההילוכים שופצו אף מהבסיס, על-מנת להביא את המכונית למצב מושלם, גם בהיבט המכני. אני: "איזה קשיים מיוחדים היו לך בהקשר המכני?". טינו (עם חיוך קטן): "את האמת?…לא היו קשיים". את הסיבה לכך אפשר למצוא בבית המלאכה בו הוא משפץ את המכוניות. כל חלק מטופל ביסודיות רבה. בכלל נראה כי שיפוץ מכוניות הוא טבע שני עבורו.
בכל פרויקט שיפוץ יש שלבים בהם עובר המשפץ משברים למיניהם, שלא לדבר על ייאוש. קושי בשיפוץ עצמו, מחסור בחלקים, אי התאמה; טינו חווה משבר שכזה דווקא בהתחלה, עם פירוק המכונית; "בכל מקום שפירקתי היה ריקבון" מספר טינו ואפילו היום רואים בעינו את הייאוש שהיה שם. אלא שהאתגר היה לכוח שהניע אותו. מאוחר יותר הפך האתגר לשגרה, אשר כל מטרתה הייתה להגיע להביא את פרויקט השיפוץ לסיומו.
לאחר שהמוסטנג נצצה כולה, צבועה במין צהוב שכזה שאינו מאפשר להתעלם ממנה גם אם ממש מנסים, החל טינו בהרכבת פנים המכונית. את הריפודים, הגומיות וחלקי הניקל השונים ייבא טינו מחו"ל. במוסטנג הורכב מזגן מקורי (שלא היה באקזמפלר שטינו קנה), כך שהוא נהנה הוא מכל העולמות, גג פתוח ומזגן.
לאחר שתהליך השיפוץ הגיע לסיומו, התבונן טינו על התוצאה המוגמרת וחשב לעצמו, האוטו יפה, אבל משעמם קצת… בלי להתמהמה יותר מדי, העתיק את מבנה ומיקום כונסי הצד של הפסטבק 69' אשר ברשותו, חתך את הכנפיים האחוריות בצורה המתאימה וייצר מאלומיניום זוג כונסים אשר יתאימו למבנה המכונית ובכך למעשה, ייצר את המוסטנג 70' הפתוחה היחידה בעולם עם כונסי צד. "לא מקורי? נו אז?" אומר טינו, "זה יפה, זה מוסיף והכי חשוב: אני אוהב את זה וזה שלי".
התנעה וציפייה
"סיבוב?" שאלתי…."סיבוב!" ענה טינו. יום בהיר של שמש היה תירוץ מצוין עבור טינו ללחוץ על כפתור אשר דאג לקפל את הגג במהירות. התנעת ה-V8 העירה בין-רגע את הסוסים החבויים ועשתה זאת עם אותה מוזיקה שרק V8 אמריקאי יכול ליצור. כך שלאחר שמאוד התרשמתי – הן מרמת השיפוץ והן מהמכונית עצמה – כל שנותר לי הוא לחכות למוסטנג פסטבק מ-1969. נראה לי שיש למה.
פורד מוסטנג 70'
מנוע V8 אורכי
נפח 4948 סמ"ק
מהלךXקדח 100.4×75.3 מ"מ
הספק/סל"ד 220 כ"ס/2600
הנעה אחורית
הילוכים אוט', 3
בסיס גלגלים 271.1 ס"מ
אורך 470.3 ס"מ
משקל 1375 ק"ג
כמות ייצור 7673 יחידות
