הצגתה לשוק והצלחתה המסחררת של הפורד מוסטאנג גרמה לחברת ג'נרל מוטורס (GM) להבין כי הם "נרדמו בשמירה"…. מוחות קדחתניים ומשאבים רבים הושקעו עד שנת 1967, השנה בה הוצגה לראשונה השברולט קמארו, המכונית אשר יוצרה במשך 35 שנה ומאז ומתמיד שמרה על תדמיתה ומעמדה.
לצידה של השברולט קמארו באולמות התצוגה ברחבי ארה"ב עמדה הפונטיאק פיירבירד, אשר הייתה תשובתה של חטיבת פונטיאק לפורד מוסטאנג. שתי המכוניות בעלות מבנה גוף מסוג -F ( F-Body) השתמשו במכלולים רבים זהים לחלוטין, מכאניים ועיצוביים. בסיסן של המכוניות אשר עוצבו כמכוניות ספורט קופה היה שלדתה של השבי II (Chevy II) סדאן. משמע הדבר היה שהשלדה הייתה שלדה חלקית, בעלת מתלה אחורי פשוט הבנוי מקפיצי עלים אחוריים חצי אליפטיים ובקדמת המכונית מוקמו להם סדרת מנועים לבחירה בגרסאות שישה צילינדרים בטור ועד למנועי V8 מרובי כוחות-סוס.
זהו סיפורה של השברולט קמארו דור ראשון : 1967-1969.
זמן קצר לאחר הופעתה של השבי קמארו, עלתה הדרישה לאבזורה של הקמארו באבזור ושיפורים מכאניים אשר יתאימו לצורתה הספורטיבית. הפעם, GM עמדו על המשמר ותוך זמן קצר הוציאו לשוק את גרסת ה- Z/28 המצויידת במנוע בנפח 4.9 ליטר בתצורת V8 ומתלים מחוזקים וקשיחים, וכן את גרסת ה- SS בשנת 1968 אשר צוידה במנוע בנפח 5.7 ליטר בעל הספק של 300 כ"ס, אשר הביא את הקמארו למהירות סופית של כ-212 קמ"ש.
ה- Z/28 פצחה בריקוד מהיר לעבר המאה קמ"ש תוך 7.4 שניות וחצתה מרחק של רבע מייל בזמן מכובד של 14.9 שניות במהירות 163 קמ"ש. למרות היותה מכונית חזקה ושרירית, היו רבים שדימו את הנהיגה בקמארו לשייט באונייה, זאת בשל חוסר יציבותה והאופן בו שייטה בנסיעה. גרסאות ה- Z/28 וה- SS שיפרו במעט את חסרונה זה, אך עדיין הייתה הקמארו רחוקה מלהיות מכונית לנהיגה ספורטיבית הכוללת בתוכה סיבוב או שתיים.
בשנת 1968 ו1969 בוצעו שינויים קוסמטיים ומתחיחות פנים, אך צורתה הכללית של הקמארו נשמרה עד שנת 1970 וחצי, בה הקמארו שינתה צורה לחלוטין וקיבלה גרסאות מנועים עתירי כוחות סוס בנפחים של עד 7,200 והספקים מפלצתיים.
משווקי רכב שונים כגון יאנקו (Yenko) קנו כמות קצובה מראש של השברולט קמארו מהדור הראשון והוציאו גרסאות משלהם לקמארו. חזרות יותר, בעלות התנהגות כביש טובה בהרבה מהמקור, כונסים מיוחדים אשר עיטרו את מכסה המנוע וכן צביעה ומדבקות ייחודיות לכל משווק.
