יצרנית המכוניות אפופת הזהר נוסדה על-ידי אדם שכבר עבד שני עשורים בקונצרנים איטלקיים שונים, אך ההילה סביב שמו החלה רק כשהקים עסק עצמאי משלו.
נולד בשנת 1898, אנזו פרארי עבד בחברת אלפא-רומאו בין מלחמות העולם, ראשית כנהג מרוצים ובהמשך כמומחה תכנון בחברה. פרארי תפעל וניהל את קבוצות היצור במפעל אלפא-רומאו בשנות ה-30 אך לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה פרש מהחברה ויצא לדרכו כעצמאי.
Auto-Avio Costruzioni di Ferrari Enzo היה שמה הראשוני של החברה שהוקמה במודנה בשנת 1939 אך המכונית הראשונה שנשאה את שמו של פרארי יוצרה רק בשנת 1947. בתחילת הדרך, פרארי התמקד במרוצי מכוניות ולמרות זאת ייצר ומכר מספר דגמי כביש בכדי לממן את אהבתו למרוצים.
רבים טענו לאורך כל תקופת חייו של אנזו פרארי, שלמעשה ייצור רכבי הכביש היו לא יותר מאשר דרך מימון בעבור אנזו בכדי לממן את תשוקתו למרוצי הרכב וכי הוא מעולם לא התייחס ברצינות יתרה לרכבי הכביש, זאת בשל התעקשותו של פרארי לנהל ולהיות מעורב במרוצי הרכב של החברה עד סוף ימיו.
יצרן הרכב פרארי היה ועודנו יצרן הרכב שהשתתף בכל אחד ממרוצי הגראנד-פרי פורמולה ואז ועד היום, וגם היום יצרני רכב רבים רואים כפרארי מודל לקבוצת מרוצי רכב.
לאחר מיסוד החברה, עסקיו של פרארי התרחבו במהירות. בשנות החמישים מעט פחות מ-50 רכבי כביש בשנה. בתחילת שנות השבעים, הייצור השנתי חצה את 1000 הרכבים בשנה ובשנות השמונים נמכרו קרוב ל- 2,500 רכבים בשנה. שיא זה של ייצור רכב נחשב בזמנו לשיא שיהיה קשה לשבור, אך ייצור כלי הרכב במאה ה-21 מראה על נתוני ייצור של למעלה מ 4,000 כלי רכב, והמספרים עולים משנה לשנה.
ב-20 השנים הראשונות לייצור הפרארי, צוידו המכוניות במנועים בתצורת V12, 60 מעלות במספר דגמים. ב-20 השנים ההבאות מגוון רחב יותר של מנועים הוצע וביניהם מנועי V6, V8 ו-V12, בגרסאות אטמוספריות, טורבו ועוד, רובן ככולן עתירות כוח וביצועים.
פילוסופיית העיצוב של פרארי עברה שינויים במהלך השנים וכל שינוי נבע מהתקדמות הגיונית. בין השנים 1947-1964 כל רכבי פרארי היו בעלי מנוע V12 קדמי עם הנעה אחורית. כל הדגמים התבססו על אותה שלדה ומתלים מתקדמים. בימים הראשונים, מעצבים שונים עיצבו בעבור פרארי את דגמיה אך בשנת 1960 פינינפארינה היה המעצב המועדף על-ידי פרארי והוא זה שעיצב את מרבית הדגמים מאות השנה ואילך.
לאחר שנת 1964, היו רכבי הפרארי בעלי מתלים אחוריים עצמאיים ותיבות הילוכים מותקנות באחורי הרכב בחלק מהדגמים. הדגמים הראשונים בעלי מנוע מרכזי הוצעו למכירה בשנות ה-60 המאוחרות, זו הייתה התקופה שבה פרארי ניסה ליצור פיקציה של דגם חדש, ה- Dino, בכדי להימנע משיווק מכוניות מצוידות במנועיV6 על-ידי פרארי.
הזינוק העסקי הגדול של פרארי היה בשנת 1969, כשמחצית מהבעלות על פרארי נמכרה לפיאט, צעד שלא פגע בטבען של המכוניות. במהלך שנות השבעים הוצעו רק דגמים בעלי מנוע ממוקם קדמית, ובשנות ה-80 עיצוב חדש של רכבי פרארי היה בלתי נמנע. בתחילת שנות ה-90 רכבי פרארי נמכרו בתצורת מנועים מרכזיים בלבד.
אנזו פרארי נפטר בשנת 1988. בשלב זה פיאט לקחה שליטה על החברה. עד שנה זו, לא הוצעו דגמים בעלי הנעה כפולה, הABS נכנס רק לאחרונה לשימוש והטכנולוגיה הייתה דבר שפרארי לא התבלטה בו. עם מגוון הדגמים שהוציאה פרארי לשוק בשנות התשעים, אין כל ספק שפרארי הייתה, ותמיד תהיה יצרן מכוניות העל שייצר יותר מכוניות קלאסיות מכל יצרן רכב אחר.
