הכול החל בשנת 1911 כשהארי ס. סטוץ ייסד את חברת מכוניות בשם – Ideal באינדיאנפוליס, אינדיאנה. כבר באותה שנה הסטוץ הראשונה הגיעה למקום ה-11 במרוץ האינדיאנפוליס 500. בשנת 1912 שינה את שם החברה על-שמו – Stutz (למעשה נהגה השם תחבירית כ-סטאץ אך נהוג היה לומר סטוץ)
מטרתו של סטוץ הייתה יצור מכוניות ספורט מהירות למרוצי מכוניות וכן לשימוש יום-יומי ואכן, המכוניות שיוצרו זכו להצלחות במרוצי מכוניות כגון האינדי-500, ה- לה-מאנש וכן שברו מספר שיאי מהירות במשך השנים. הרכב האחרון שראה אור בחברת סטוץ בגלגולה זה עזב את שערי המפעל בשנת 1935.
בשנת 1968, ג'יימס ד. אודונול הקים מחדש את חברת סטוץ. אודונול, בנקאי השקעות מצליח מניו-יורק, ראה סקיצת עיצוב רכב משולחנו של וירג'יל מ. אקסנר והחליט שהמכונית הראשונה מבית סטוץ המחודש תהיה מכונית זו.
מלאכת בניית אב-הטיפוס הופקדה בידי סדנת גיהה בטורינו, איטליה ובשנת 1969 הרעיון הפך למציאות ובינואר 1970 הוצגה לראשונה המכונית לקהל הרחב. הוחלט על הקמת פס הייצור של המכונית דווקא באיטליה עקב שיקולים כלכליים.
מכונית הסטוץ נבנתה על בסיס שלדתה של הפונטיאק גראנד-פרי וצוידה במנוע בנפח 7 ליטר והספקים של 360-390 כ"ס. הגרסאות שהוצעו למכירה היו גרסאות ספורט קופה וסדאן ואף נבנה אב-טיפוס לגרסה פתוחה אך ייצורן הגרסה הפתוחה החל רק בשנות השמונים המאוחרות.
פריצת הדרך המשמעותית של הסטוץ בגרסתה הנוכחית הייתה בתוכנית טלוויזיה בה השתתפו פרנק סינטרה ואלוויס פרסלי ומכונית הסטוץ הוצגה בה גם כן. בו ברגע הביעו השניים נכונות לרכוש את הרכב והמשווק שרואיין בתוכנית אמר שמבחינתו הראשון שרוכב את הרכב עכשיו ובמזומן יקבל את הרכב הנחשק. אלוויס היה הראשון ש"שלף" את המזומנים ולקח איתו את הסטוץ. סינטרה, אגב, לעולם לא קנה סטוץ…
תדמיתה של הסטוץ הפכה להיות תדמית של מכונית לעשירים ולמפורסמים. המכונית נמכרה בעשרות יחידות של יחידות בכל שנה והיו שנים בהם נמכרו יחידות בודדות של ה-סטוץ. למעשה, עד היום ניתן לפנות למשרדי חברת סטוץ ולהזמין לעצמכם סטוץ משלכם.
