ייתכן כי אלו מכם אשר קצת פחות בקיאים בהיסטורית הרכב, יופתעו לדעת שחברת סטודבייקר ( studbaker ) האמריקאית נוסדה עוד בשנת 1852 ע"י שלושת האחים סטודבייקר; הנרי, קלם וג'ון. כבר אז סטודבייקר נחלו הצלחה רבה בייצור כרכרות איכותיות והמשיכו בייצורן עד שנת 1900, השנה בה בנו לראשונה מכוניות המונעות ע"י חשמל . בשנת 1904 יוצרה מכונית מונעת הבנזין הראשונה מתוצרתם, בעלת מנוע שני צילינדרים והספק של 16 כ"ס. בשנת 1910, כמו יצרניות רכב שונות באותן השנים, התמקמה בדטרויט והקימה מספר מפעלים לייצור מכוניותיה.
בשנת 1928 סטודבייקר השתלטה על חברת פירס-ארוו ( Pierce-Arrow ) והחלו בייצור משאיות אשר היו עד אותה עת נחלתם של פירס-ארוו. במשך השנים ייצרה סטודבייקר דגמים שונים ומגוונים, בעלי רמות פאר שונות ומוצבה במקום יציב בענף הרכב, עם מכירות של עשרות אלפי מכוניות בשנה.

מיד בתום מלחמת העולם השנייה, סטודבייקר, כמו יצרניות רכב רבות, עמדו לקראת עידן חדש בכל הקשור לייצור כלי-רכב ושכרה את שירותיו של ריימונד לואוי ( Raimond Loewy )בכדי לעצב את דגמי החברה.
לואוי היה אחראי על עיצובם של מספר דגמים בעלי משמעות רבה בכל הקשור לעיצובן ובחדשנותם. אחד הדגמים המזוהים עמו וכן זה אשר נתן את הקו העיצובי לדגמים רבים אשר ייצרה סטודבייקר בעתיד, היה הקומנדר ( Commander ) דגם זה הושק בשנת 1947 והיה זה שהצעיד את סטודבייקר קדימה. בשנת 1953 זכה לגרסת קופה אשר משב רוח מרענן בכל הקשור לעיצוב מכוניות באותה התקופה. בסטנדרטים אירופאים, הקומנדר הייתה מכונית גדולה אך בארה"ב היא נחשבה למכונית קופה סטנדרטית, באורך של 5.11 מטר…

את הקומנדר הניע מנוע V8 בנפח 3.8 ליטר ושולב עם תיבת הילוכים אוטומטית מתוצרת בורג-וורנר ( Borg-Warner ). ייחודה של תיבה אוטומטית זו היה שבסל"ד גבוה, בוטל שילוב ההילוכים בעזרת המצמדים (קלאצ'ים) בתיבה וההעברה בוצעה ישירות בין הילוך להילוך. הספק מנוע של 120 כ"ס ומהירות מרבית של כ-160 קמ"ש, בשילוב עם צריכת דלק של 8 ק"מ לליטר, מיצבו אותה במקום לא רע יחסית למתחרותיה באותן השנים.
שילוב של קפיצים ספירל קדמיים וקפיצי עלים אחוריים, רחבים אך דקים במיוחד ובולמי זעזועים טלסקופיים, תרמו רבות לנוחות הנסיעה בסטודבייקר אשר נודעה ביכולתה "לגהץ" מהמורות. חולשתה של הקומנדר הייתה במערכת הבלימה שלה. ארבעה בלמי תוף הידראוליים אשר לא ממש הצליחו לבלום את המכונית ביעילות ונשחקו בקצב מהיר יחסית. חולשה נוספת הייתה צמיגי הפיירסטון המקוריים אשר סופקו עם המכונית כחדשה, אשר נשחקו גם הם בקצב מהיר במיוחד.

למעט החולשות הנ"ל, לקומנדר יצא שם של מכונית אמינה במיוחד וכמהנה לנהיגה, גם על חובבי נהיגה ולא רק על-ידיד קוניה. הקומנדר צוידה בהגה כוח (כן, בשנת 1947), תא נוסעים מפנק וחלון אחורי פנורמי אשר סיפק טווח ראייה מצוין. לקומנדר קופה היה יתרון מעניין על מתחרותיה, בכך שהמושב הקדמי היה למעשה ספסל, כנהוג במכוניות משפחתיות אמריקאיות באותן שנים, דבר אשר אפשר ישיבה של שלושה נוסעים מלפנים, בנוסף על השלושה מאחור.

דגם הקומנדר, היה להצלחה במשך 9 שנות ייצורו. בשנת 1948 מוזיאון ניו-יורק לעיצוב הכתיר את עיצוב הקומנדר כאחד מעשרת העיצובים המשמעותיים בהיסטורית הרכב, נכון לאותה תקופה. ריימונד לואוי המשיך לעצב מכוניות בעבור סטודבייקר במשך 15 שנים נוספות וביסס את שמו בתעשיית הרכב בארה"ב, הודות לעיצוביו, כגון הלינקולן קונטיננטל דראהם, היגואר XK-140, הב.מ.וו 507 ועוד.