המכונית הראשונה אשר יוצרה בלנצ'יה לאחר שחברת פיאט סיימה את ההשתלטות עליה הייתה הלנצ'יה ביטא ( Lacncia Beta ) אשר הייתה למעשה שילוב בין חלקים ומכלולים של לנצ'יה ומכלולים מתקדמים של פיאט, כגון המנוע בעל גל-זיזים עליון כפול לעיצוב והתדמית של לנצ'יה. תוך זמן מהיר יחסית של 3 שנים הפכה הביטא ממכונית קונספט למכונית בייצור סדרתי, הישג מרשים יחסית לאותה תקופה נטולת טכנולוגיה ממוחשבת כזו הקיימת היום, הישג אשר עורר לחיים את מותג לנצ'יה.
היה זה כמעט מובן מאליו שבהמשך למסורת של לנצ'יה, גרסת הסאלון של הבתא תקבל גרסאות ספיידר וקופה, אך במקרה הבטה לנצ'יה הלכה צעד אחד קדימה כשהוציאה לשוק את דגם הHPE ( High Performance Estate ). לצערה של חברת לנצ'יה, בדומה לדגמים קודמים מתוצרתה, גם הביטא זכתה מהר מאוד לשם רע בשל היותה בעלת עמידות, או ליתר דיוק, חוסר עמידות בחלודה. לאורך שנות ייצורה שקדה לנצ'יה על פיתוח מכונית הסאלון מתוצרתה, פיתוח אשר להבדיל מהביטא ארך כעשור.
גרסאות שונות הוצעו ללנצ'יה ביטא ולכל אחת היה קסם משלה. גרסת הקופה אשר עוצבה ע"י לנצ'יה הייתה קצרה מיתר הגרסאות והייתה בעלת הנעה קדמית. גרסת הספיידר זכתה לגג טאראגה והייתה בעלת בסיס גלגלים זהה לגרסת הקופה. הספיידר עוצבה בסדנאות פיניפארינה ויוצרה ע"י זגאטו. גרסת ה HPE המיוחדת הייתה למעשה שילוב של גרסת הקופה והספיידר, עם בסיס הגלגלים של גרסת הסאלון וחזית של גרסת הקופה.
מתלים עצמאיים ומוטות ייצוב קדמיים ואחוריים דאגו לשפר את אחיזתה כך שהתוצאה הייתה מכונית זריזה למדי בעלת התנהגות כביש סבירה בהחלט.
למרות שלכל המכוניות היו מנועים אשר התבססו על אותו עקרון של מנוע כפול גל-זיזים, תיבת הילוכים בת חמישה הילוכים והנעה קדמית, הוצעה הבתא במספר גרסאות מנוע, החל מ-1300 סמ"ק וכלה ב-2000 סמ"ק. הנחשקת ביותר מבין הגרסאות הייתה הלנצ'יה ביטא קופה 2000, אשר נמכרה גם בישראל בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים. לגרסא זו היה מנוע בנפח 1995 סמ"ק בעל הספק של 119 כ"ס אשר הביאו אותה למהירות מקסימלית של 193 קמ"ש. יחידות בודדות יוצרו עם הזרקת דלק ואף עם סופרצ'ארגר מתוצרת וולמאקס.
במשך השנים 1973-1984 יוצרו כ-400,000 יחידות של דגם הלנצ'יה ביטא.
