כתב: ליאור ברוך, תצלומים: תומר פדר
על מה שעשה הג'יפ במלחמת העולם השנייה נכתבו הררי ספרים; על השפעתו על תעשיית הרכב אין צורך להכביר במלים, וציון העובדה הפשוטה כי כולם – כולל יבואני רכבי שטח של מותגים אחרים – קוראים לכל 4×4 "ג'יפ", מספר משהו.
והג'יפ של אילן היה לכוכב תחרות הגביע הנודד על-שם אולי גלאי, של מועדון החמש של מגזין אוטו. פשוט, משום שכך, בדיוק, נראה ג'יפ 42 מזווד וערוך לקרב, אי-אז ב-1942, ממתין להישלח לשדות הקרב.
הסיפור הכללי
כבר ב 1939, כאשר ענני המלחמה מרחפים מעל אירופה – ושנתיים לפני שארה"ב עצמה נכנסה ללחמה – הוציא צבא ארצות הברית מכרז לייצור רכב טקטי, כזה שיוכל לנוע גם בשטחים קשי-עבירות ויחליף את הערב-רב של אופנועים, אופנועים עם עגלות צד, ורכבי הסעה משופצים שהיו אז בשימוש. דרישות המכרז כללו דרישות כגון הנעה לכל הגלגלים, כושר הולכה של שלושה נוסעים לפחות, משקל כולל של פחות מ-1200 פאונד (545 ק"ג), מנוע עם הספק של 40 כ"ס לפחות ועוד. כמו-כן, נדרש מבנה שיאפשר התקנת מכונית ירייה, מכשיר קשר, חלון שוכב וכו'.
ארבע חברות ניגשו למכרז, ובסופו של דבר התקבלו ההצעות של בנטהם, וויליס ופורד, כאשר השתיים האחרונות זכות לעיקר נתח הייצור, שעמד עד סוף המלחמה על 600,000 כלים.
בסופו של דבר, הרכב שהגיע לשדות הקרב של המזרח התיכון וצפון אפריקה, איטליה ומערב אירופה וגם למזרח הרחוק ולפיליפינים היה שונה. כבד יותר, מצויד במנוע 60 כ"ס אך שמר על פשטות מבנית ומכנית מוחלטת.
לאחר סיום מלחמת העלם השנייה, החלה וויליס לייצר גרסאות אזרחיות (CJ, Civilian Jeep); תחילתן העתק כמעט מוחלט של הדגם הצבאי, כאשר מאוחר יותר עלו דגמים משופרים יותר בתחומי הנדסת האנוש, האבזור והמכניקה.
אורך הג'יפ היה 336ס"מ, קצר כמעט ב-50 ס"מ מהרנגלר האזרחי של היום, והוא ישב על בסיס גלגלים קצרצר של 200 ס"מ. מתחת למכסה המנוע הקצר והשטוח שכן מנוע בסיסי ופשוט של 2.2 ליטר 4 ציל', שייצר 60 כ"ס ב- 3600 סל"ד. לגי'פ הייתה תיבה בת 3 הילוכים ותיבת העברה לשילוב להנעה כפולה מהירה ואיטית.
העניין הפרטי
עבור אילן עניין הג'יפ ההוא בא מתוך הזיכרונות שהיו לו מהג'יפ שהיה לאביו ואלו השתלבו באהבתו הכפולה לרכב קלאסי ולרכב שטח.
וזה התחיל לא מהיום. אך שמע אילן על ג'יפ וויליס העומד למכירה באילת, הגיח לשם מצויד בגרר והביא אותו למקום מגוריו. לאחר שהג'יפ כבר קישט את חזיתו ביתו התברר לאילן כי מהבחינה האספנית העסק לא מי-יודע-מה; המרכב מ-1948 והשלדה מ-1956. אילן לא אמר נואש ולאחר חיפושים מצא ג'יפ וויליס 1942, השנה בעלת הערך האספני הגבוה ביותר. אלא שגם כאן פגמה הקומבינה בערך הרכב; החלק הקדמי אכן מקורו מ-1942, אך זה מאחור יוצר ב-1948.
החיפושים לא פסקו, ולבסוף הגיע אילן לדבר האמיתי: ג'יפ וויליס שכל-כולו יוצר ב-1942. אמנם, המצב הצריך שיפוץ רב, אך הרכב היה מקורי כולו, להוציא תיבת ההילוכים. כאן פסק החיפוש אחר הרכב והחל מסע התגליות אחר חלקים. גוף הג'יפ היה זקוק לשיפוץ מלא, לרבות החלפת חלקי פח.
אילן שיפץ כבר אופנועים שונים ובילדותו בנה מכוניות, ממש כך, להנאתו. אלא ששיפוץ מכונית קלאסית, אותו ג'יפ וויליס, היה חדש לאילן. בכדי לשפצו ולהביאו למצב מושלם כפי שהיה ביום בו יצא מהמפעל, נעזר אילן בהמון ספרים, תמונות, קטלוגים, תרשימים ואתרי אינטרנט, אשר סיפקו לו מידע טכני וויזואלי על הג'יפ. בתוך כך גילה שחלקים שונים כגון ההגה אינם מקוריים, ומתוך אותה תפיסה של מקוריות מעל הכל, החליט לחליף אף אותם.
התוצאה לפניכם. הג'יפ של אילן נראה מוכן להיכנס בכל רגע נתון לג'ונגל הסבוך היותר בנמצא (יער בן-שמן?…) ובהתאם לייעודו המקורי הוא פשוט "ערוך לקרב", בהתאם למפרט ובצמוד לו. את חפירה וגרזן מקובעים לצדו של הג'יפ, ואם המצב ממש יחמיר, הרי ניתן להשתמש ברובה המאוחסן בתושבת ייעודית הנמצאת על לוח המחוונים. מאחור, קבוע מכשיר קשר צבאי מקורי למקרה בו דרככם אבדה או לצורך תיאום פעילות מיוחדת (פיקניק ביער בן-שמן?…) ואתם מסודרים, ולא בכדי. הג'יפ הרי תוכנן ככלי רכב קשוח בעל עבירות גבוהה יחסית לזמנו, את הג'יפים אוהבים ואהבו לא רק בשם המראה אלא בעיקר בשל יכולות הביצוע שלהם. זוויות הכנפיים, גריל הפלדה היצוק, השמשה הניתנת לקיפול והעדר דלתות נתנו אווירה מרעננת ויעילה לרכב. אין כאן כל ימרה, אלא פונקציונאליות טהורה ויכולת ביצוע ממוקדת.
חישוקי הגלגל שהיו בגי'פ בזמן קנייתצו, הוחלפו בחישוקי גלגל מקוריים מ-1942, כאלו שתוכננו לשימוש צבאי והמורכבים משני חלקים. תכנון זה מאפשר החלפת גלגל מהירה במקרה תקר ובעיקר. אלא שהעירק היה באפשרות הסרה מהירה של הצמיג, לצורך תנועה על פסי רכבת; התכנון לקח בחשבון ייעוד זה, ומפשק הגלגלים היה זהה לתקן המסילות.
מערכת המתלים שופצה מ"רמת הבורג" והובאה למצב המקורי לחלוטין. המתלים הקדמיים והאחוריים פשוטים וחזקים ואלו נתמכים בקפיצי עלה קשיחים אף הם. במתלה הקדמי ימני, ישנו קפיץ עלים כפול, בכדי להתמודד עם משקל מיכל הדלק אשר מוקם מתחת לנהג, מכשיר הקשר בצדו הימני של הנהג ואת משקל הנהג עצמו כאשר נסע לבדו. מעצורי תוף בארבעת הגלגלים מספקים כוח עצירה מקובל על הדעת.
נסיעה בג'יפ בד"כ מלווה ברעשים שונים בחלקו הפנימי המגיעים מלוח השעונים, החיבורים בין חלקי הפנים השונים וכן רעשים חיצוניים. אך לא בג'יפ הזה. למעט צלילי הרוח בג'יפ הפתוח, הנסיעה השקטה והחלקה הדהימה גם אותי. המנוע עובד בצורה שקטה וחלקה, וכך גם תיבת ההילוכים. העבודה בהחלט הייתה יסודית.
בשבילי, הכוכב זה אתה
אילן לקח את שיפוץ הג'יפ למקום אחר. רמת השיפוץ כה גבוהה עד כי כמעט ולא ניתן להבחין בשום פגם או פספוס בכל אחרי ממכלולי וחלקי הג'יפ השונים. הגי'פ הותאם במראה ובאופי בדיוק רב למראה הג'יפ האמריקאי של צבא ארה"ב בשנת 1942. סמלי US ARMY מעטרים את הג'יפ מכל עבר ולא מסתירים את מקורו ואת ייעודו. אילן הקפיד על מיקום סמלים מדויק ואף שמר על עיצובו המדויק של הכיתוב, בדיוק כמו במקור. סמל הכוכב על מכסה המנוע, סמל צבא ארה"ב, מזכיר בכל רגע למי שמתבונן על הגי'פ, מי כאן הכוכב.
