בתחילת שנות השבעים, שנים מספר לאחר צאתה לשוק של הלמבורגיני מיורה, למבורגיני, יצרנית המכוניות האקזוטיות, שקדה על תכנונה של המכונית הבאה אשר תהיה מתחרה שווה לפחות למקבילותיה בשוק, כגון הפרארי דינו. הקונספט היה תכנון מכונית קטנה יחסית לדגמי הלמבורגיני הקודמים כגון האיסלרו, אספאדה או הג'אראמה, בין היתר בכדי להקל על שיווקה בשוק האמריקאי, שאיפה שהתפוגגה בעקבות משבר הדלק בארה"ב בשנים 1973-1974.
הלמבורגיני אוראקו (Urraco), עם סיום תכנונה, אכן הייתה זו הלמבורגיני הקטנה ביותר אשר יצאה ממפעלי היצרן האיטלקי עד אז. המכונית שתוכננה להיות היורשת של המיורה זכתה לתכנון חדש של כל מכלולי הרכב, תוך שימוש במנוע חדש בנפח 2463 סמ"ק בעל הספק של 220 כ"ס, אשר פותח במיוחד עבורה.
את הלמבורגיני אוראקו זקף לזכותו המהנדס הראשי החדש בחברת למבורגיני, פאולו דטאנזאני, אשר שנתיים מאוחר יותר, הביא לעולם את הלמבורגיני קונטאש. הודות לעיצוב היפיפה והלא שגרתי מבית היוצר של סדנת העיצוב ברטונה, האוראקו החדשה נראתה קטנה יותר ממימדיה בפועל. למרות שאורכה היה כארבעה מטרים בלבד, המנוע שהיה ממקום מאחורי תא הנוסעים השאיר מקום לתצורת ישיבה של 2+2. כמו מכוניות למבורגיני אחרות בשנות השבעים המוקדמות, האוראקו נהנתה ממתלים עצמאיים, וסטראטס מק-פרסון קדמיים ואחוריים.
באוראקו בגרסתה המקורית שולב מנוע בנפח 2.5 ליטר בעל גל זיזים עליון יחיד, אך בשתי הגרסאות הבאות זכתה האוראקו לעדכון מנועים עם מנוע בנפח 2 ליטר , ה- P200, בעל הספק של 182 כ"ס, זאת בכדי להתאים את המכונית לדרגות המיסוי האיטלקיות, וכן מנוע בנפח 3 ליטר, ה- P300, כפול גל זיזים בעל הספק של 265 כ"ס ומהירות סופית מכובדת של 255 קמ"ש. תיבות ההילוכים ששולבו לגרסאות השונות היו תיבות ידניות בעלות חמישה הילוכים אשר מוקמו מאחורי המנוע המרכזי.
למרות שהאוראקו הייתה מכונית יפיפייה בעלת נתונים מרשימים ומבטיחים, תחילת שיווקה ארך שנתיים שלמות מיום הצגתה בשנת 1972, וההצלחה לה זכתה הייתה נמוכה משמעותית מזו שתוכננה בלמבורגיני. סיבה נוספת לחוסר המזל של למבורגיני נעוצה בכך שפרארי הוציאו את גרסת ה- V8 לפרארי דינו, אשר הייתה המתחרה העיקרית אשר זכתה להצלחה רבה.
למבורגיני השקיעה זמן רב וסכומי עתק בהקמת מפעלים אשר יבנו את האוראקו, במטרה לשפרה ולשפר את מכירותיה. השקעות עתק אלו היו אחד המרכיבים העיקריים אשר הביאו את חברת למבורגיני בסופו של דבר לפשיטת הרגל בשנת 1978.
במשך ארבעת שנות ייצורה, עד שנת 1976, נבנו 66 יחידות מדגם ה- P200 ו-205 יחידות מדגם ה- P300.
