חברת רנו ( Renault ) אמנם לא הייתה יצרן הרכב הצרפתי הראשון, אך תוך זמן קצר יחסית הפכה להיות המובילה והגדולה מבין יצרניות הרכב בצרפת. שלושה אחים, לואיס, מרסל ופרננד רנו היו אלו אשר תכננו ובנו את אב-הטיפוס הראשון מבית חברת רנו בשנת 1898. עד שנת 1900 לא פחות מ-200 מכוניות מאותו דגם נמכרו בהצלחה ומכאן הדרך להיותה חברה מובילה הייתה כבר סלולה.
בנוסף לייצור מכוניות משפחתיות, חברת רנו התמקדה בין היתר בתחילת דרכה בייצור מכוניות מרוץ ואף מרסל רנו נהג במכוניות המרוץ מתוצרתה. למעשה מכונית הרנו הייתה הזוכה הראשונה במרוץ הגרנד-פרי הראשון מעולם בשנת 1906. בתקופה שבין מלחמת העולם הראשונה לשנייה, בדיוק כמו יצרני רכב כגון פיאט באיטליה ואוסטין ומוריס באנגליה, הרחיבה רנו משמעותית את מגוון הדגמים אותם הציעה למכירה. להבדיל מיצרנים שונים אשר החלו בייצור מכוניות בעלות מנועים "קומפקטיים" יחסית לתקופה, המשיכה רנו בייצור מכוניות מצוידות במנועי שמונה צילינדר בנפח שבעה ליטרים כגון הריינאסטלה ( Reinastella ).
בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, לאחר שלואיס רנו הואשם ע"י ממשלת צרפת על יצירת קשר עם השלטון הגרמי הכובש, הפכה החברה לחברה ממשלתית ושינתה באופן מיידי את תדמיתה. במשך שנים רבות התמקדה רנו בייצור מכוניות קטנות וזולות בעלות הנעה אחורית כגון ה 4CV והדופין ( ראה כתבה – רנו דופין ). בשלב מאוחר יותר נכנס לחברה שמאדי גורדיני, מומחה צרפתי לשיפורי מכוניות ושיפור ביצועים אשר לקח יוזמה והחל בתכנון וייצור גרסאות ספורטיביות ומהירות של הגרסאות הקיימות של רנו.
בתחילת שנות השישים כבר הייתה רנו יצרן הרכב הגדול בצרפת ועם התפתחותה התרחבה קשת הדגמים אשר יוצרו על-ידה, דגמים לא שגרתיים כגון הרנו 8 גורדיני עם המנוע האחורי אשר הפכה למכונית ראלי מצליחה ודגמים חדשים בעלי הנעה קדמית ומנוע קדמי. במקביל לייצור מכוניות, סיפקה רנו מנועים, תיבות הילוכים ומכלולים שונים לחברות כגון אלפיין ( Alpine ) ומאטרה-בונט ( Matra-Bonnet ) אשר סייעו לרנו בהוספת תדמית ספורטיבית לרנו.
ברנו הייתה מחלקה אשר התמחתה בתכנון וייצור מכוניות מרו ומכוניות ספורטיביות אך בשלהי שנות השבעים שולבה פעילותה של מחלקה זו עם רצונה של רנו להפוך למתחרה במרוצי הפורמולה 1 ובסוף שנות השבעים יוצרה מכונית הפורמולה 1 הראשונה מבית רנו. באותו עשור, השתלטה חברת רנו על החברה של ג'אן רדלס – אלפיין ( Alpine ). התוצאה הייתה ייצור מכונית האלפיין עם מנוע V6, מהירה וחזקה מתמיד.
בשנות השבעים והשמונים רנו גדלה משמעותית ויצרה שיתופי פעולה עם יצרניות רכב נוספות כגון פז'ו בצרפת, דאף ההולדנית ועם וולוו בשוודיה ומנוע ה-V6 של רנו מצא שימוש נרחב אצל החברות אשר שתפו פעולה עם רנו ואף בדלוריאן המפורסמת. ניסיון של רנו באופה תקופה לשווק את מכוניותיה בצפון אמריקה נחל כשלון.
למרות היות רנו חברה כה גדולה וענפה, לא תמיד הייתה היא חברה רווחית ולמעשה במשך מספר שנים הייתה נטל כבד על ממשלת צרפת. כשם שנקלעה לקשיים כלכליים פה ושם, כך גם ידעה רנו להיחלץ מהם בעזרת ייצור דגמים מיוחדים ועם כניסתה לעולם מנועי הפורמולה 1 בתחילת שנות התשעים.
בין הדגמים מיוחדים של הרנו ניתן למצוא את ה 4CV, הדופין, רנו 8R גורדיני, רנו 5 טורבו בעלת מנוע מרכזי והספק של 160 כ"ס, רנו אלפיין, רנו ספורט ספיידר, קליאו ספורט 6V ועוד…
כתב: ליאור ברוך
